ניוטון נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

הצדדים הסכימו, כי פסק הדין יינתן על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט תשמ"ד 1984, וזאת לאחר שטענו את כל טענותיהם בדיון שהתקיים ביום 30/06/11.

הרקע לתביעה הוא תאונת דרכים, בה נפגע רכבו של התובע, המובטח על ידי הנתבעת.

התובע לא זכה לקבל את הפיצויים מחברת הביטוח במועד הראוי, ונאלץ על כן לפנות לייעוץ משפטי.

רק לאחר קבלת מכתב פניה מעו"ד ולאחר הגשת התביעה, נענתה הנתבעת ושילמה את הנזקים או חלק מהם, וזאת כעבור חודשיים ארוכים מיום אירוע התאונה- 12/10/09. התשלום הראשון ניתן ביום 17/05/10, כתשלום שאינו שנוי במחלוקת. לאחר הגשת התביעה ביום 12/07/10, שולם תשלום נוסף בסך 7,891 ₪ בתאריך 25/10/10, דהיינו למעלה משנה לאחר התאונה.

ב"כ הנתבעת טען בדיון, כי המחלוקת שנותרה היא רק שכר טרחת באי כוח התובע ועל פי החישוב שעשה, הנתבעת שילמה ביתר קרוב של 2,000 ₪, ואין זה הגיוני שלתביעה המסתכמת בכ- 8,000 ₪, ישולם שכר טרחה בסך 4,600 ₪. התשלום ניתן ביתר, היות וראש נזק של הפסדים לתובע, שהוא מורה נהיגה, אינם הגיוניים בעיני ב"כ הנתבעת.

באי כוח התובע טענו בתשובה, כי אכן יש להפחית מסכום התביעה בסך 13,594.33 ₪, סכום של 7,891 ₪, אשר התקבל לאחר הגשת כתב התביעה ועל כך נמסרה הודעה לבית המשפט, אך יש לשלל את עמדת ב"כ הנתבעת לעניין הפסדים בגין עמידת המכונית במוסך.

לעניין שכר הטרחה, מדגישים באי כוח התובע, כי אין כל הצדקה להתנהלות הנתבעת, שהיא גוף ציבורי.

הנתבעת סירבה לשלם בטענות שונות במועדים הקבועים בחוק, ורק אחרי טלפונים ומכתבים, שילמו לאחר תקופה ארוכה חלק מהסכום, ורק לאחר הגשת התביעה שילמו בנוסף. הסכום הנוסף אכן יש להפחית מסכום התביעה.

אין כל הצדקה שהתובע יישא בחסרון כיס של שכר טרחת עו"ד.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר אשר הוגש, הנני קובעת כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום ההפרש כפי שנאמר על ידי באי כוח התובע בסך של 6,703.33 ₪.

לא הייתה הצדקה להתמהמהות כה ארוכה של הנתבעת בתשלום, מה שהכריח למעשה את התובע לפנות לייעוץ משפטי, ואכן רק בעקבות הטיפול המשפטי, זכה התובעת לקבל את מירב הפיצוי.

אין סיבה שהנתבע יוותר על חלק מהנזקים אשר נגרמו לו, ובכלל זה השכר ששילם עבור הטיפול המשפטי לו נזקק בגלל התנהלות הנתבעת.

הסכם שכר הטרחה עליו חתומים באי כוח התובע והתובע בעצמו, מיום 07/06/10, מצביע על סכום של 4,640 ₪.

גישת ב"כ הנתבעת לעניין היחס בין הסכום שנשאר לשלם כביכול, לסכום שכר הטרחה איננה נכונה.

לא למותר לציין, שהתאונה עצמה התרחשה באוקטובר 2009, ורק כאשר נואש למעשה התובע למקבל את הפיצוי המגיע לו, כעבור חודשים ארוכים פנה לסיוע משפטי, ועל כן יש הצדקה מלאה לחייב את הנתבעת גם בסכום זה.

אי לכך, הנני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 11,343.33 ₪.

מתוך סכום זה, סכום של 6,703.33 ₪, יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 12/10/09, ואילו יתרת הסכום תישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

בנוסף, תישא הנתבעת בהחזר אגרת המשפט.

לפנים משורת הדין, אינני מחייבת לפי סעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח.